החלטה בתיק ת"א 53740-06-12

1.         המבקשת בבקשה שבפני,  מדינת ישראל(היא התובעת בתיק העיקרי), מבקשת להתיר לה לתקן את כתב התביעה, כך שישונה סכום התביעה מהסכום של 3,109,942 ש"ח הנקוב בו, לסכום של 8,518,090 ש"ח.

2.         ביום 3/7/12 הגישה המבקשת תביעת שיבוב כנגד המשיבים, בגין תגמולים ששילמה ועתידה לשלם לחיילת שנפגעה בתאונת דרכים מיום 18.10.05, עת נסעה ברכבו של המשיב מס' 1 שהיה מבוטח באמצעות הנתבעת מס' 2. בכתב התביעה הוערכו התגמולים עליהם מבוססת תביעת השיפוי בסך של 3,109,942 ש"ח (סעיף 7ב לכתב התביעה).

3.         ביום 10/3/2014 הגישה המבקשת בקשה לתיקון גובה תביעת השיבוב בטענה, מאחר וביום 1/1/14 עודכנה תביעת השיבוב על ידי משרד הביטחון  ומשכך יש לתקן את גובה תביעת השיבוב.

4.         מנגד, טוענים המשיבים, כי יש לדחות הבקשה בשל מספר סיבות. בין היתר נטען כי קימת מניעה דיונית ושיפוטית לתיקון המבוקש, כי הבקשה הוגשה בשיהוי, הבקשה אינה מפורטת דיה ואינה נתמכת בתצהיר כנדרש. 

דיון

5.         תיקון כתבי טענות מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת :

" בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

ככלל, גישת בתי המשפט לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ביותר, ובית המשפט רשאי להתיר את התיקון בכל שלב של הדיון. ברע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3),427,431-432(1998) נאמר לעניין זה:
 

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש".

הנה כי כן, בהתאם לתקנה 92, בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", קרי בכל שלב של הדיון. זאת כדי לאפשר גיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין וכדי לייעל את ההליך המשפטי. ברם, על אף האמור, לבית המשפט הדן בבקשה לתיקון התביעה שיקולים נוספים, כגון תום ליבו של התובע, התנהגותו והשיהוי בהגשת הבקשה לתיקון. כן יבחן בית המשפט, האם בעקבות התיקון עשוי להיגרם לצד השני עוול ופגיעה בזכויותיו, כגון במקרה בו ישללו ממנו זכויות דיוניות שהיו עומדות לו אילו הוגשה התביעה כעת ולא במסגרת תיקון. ( בר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985); רע"א 1118/03 הראש נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 33 (2006)).

6.         בהתאם לאמור, לא מצאתי במקרה דנן כל מניעה משפטית לתיקון המבוקש. אכן התביעה הוגשה בשנת 2012 לבית משפט השלום, והיא הועברה לבית משפט זה לאחרונה,  ברם בעלי הדין מצויים בשלב ההליכים המקדמיים אשר טרם הסתיימו. יש לחזור ולומר, כי ככלל, ככל כשהבקשה לתיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, כך יטה בית המשפט לקבלה.  מטעם זה אף הטענה בדבר שיהוי נדחית.

7.         באשר לתמיכת הבקשה בתצהיר, החובה לתמוך בקשה לתיקון כתב טענות בתצהיר הנה חובה היורדת לשורשו של עניין. בעל דין המבקש לתקן את כתב טענותיו חייב להתייחס בתצהירו לשניים: הן לעניין הסיבה שבגללה נולד הצורך בתיקון כתב הטענות, והן לעניין נכונות העובדות שהוא עומד לכלול בכתב טענותיו. המבקשת עמדה בנטל זה.ב

8.         במקרה שבפני, מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה שעניינה הגדלת סכום התביעה. בקשה זו אכן נוגעת בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, ולא ניתן להצביע על חריג כלשהו המצדיק סירוב לבקשה. באיני רואה קיפוח ממשי של המשיבות, מעבר לטרחה הנגרמת להן, בשל הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, אם ירצו בכך, עליה ניתן לפצות בהוצאות.ו

9.         סוף דבר:

הבקשה מתקבלת.נ

ניתנת למבקשת רשות לתקן את כתב התביעה כמבוקש על ידה בבקשה זו.

כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 10 יום.ב

המשיבים יוכלו להגיש כתב הגנה מתוקן, בהתאם לתקנות.ו